תקון מדות הנפש
וְהֵם נוֹטִים מִדַּרְכֵי הַחָכְמָה וְהָעֲבוֹדָה מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂגַת הֲנָאוֹתָם וּנְעִימוּתָם רָחוֹק מִדַּעְתָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם הִיא רְחוֹקָה וְאֵינָהּ רְחוֹקָה, אַךְ הִיא קְרוֹבָה וְהִיא רְחוֹקָה מִדַּעְתָּם וְצָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בַּמִּדָּה הַזֹּאת ר"ל מֵאַהֲבָה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י"א א) וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ. וּבְנַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א ב י"ז) כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ. וּבִקְרוֹבָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כ"ט י"ח) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. וּבְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כ"ד ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ. וּבְרֵעֵהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁאָמַר דָּוִד בִּיהוֹנָתָן (ש"ב א כ"ו) נָעַמְתָּ לִי מְאֹד... מֵאַהֲבַת נָשִׁים. וּבְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ה י"ט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וּבַחָכְמָה כְּמ"ש (שָׁם כ"ט ד) אִישׁ אוֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו.